סיפור אישי על עבודה באוסטרליה

החוויה שלי מהעבודה באוסטרליה היא בהחלט אחת החוויות היותר חזקות שהיו לי בחיים. זה התחיל בשחרור שלי מצה"ל, שהבנתי שאני ממש לא הולכת לקרוע את עצמי במלצרות וכפולות במשך שנה או יותר בשביל לעשות את החצי שנה שלי בהודו, אז החלטתי – עגלות!

עבודה באוסטרליה - מאיפה הכל התחיל

טסנו אני וחבר שלי, שגם הוא רצה לחסוך מעצמו את השכר מינימום המצחיק בארץ וחשבנו על היעד שמתאים לנו ביותר הוא עבודה באוסטרליה . כריסמס באוסטרליה זה הדבר, בזמן שכולם קופאים אנחנו בשמש האוסטרלית, חופים מטורפים והאנשים הכי נחמדים בעולם! הגענו בתחילת אוקטובר (רצינו לעשות את 3 חודשי הכריסמס ומשם להמשיך להודו), התאקלמנו בדירה באמצע הסיטי בסידני – עיר מטורפת, שילוב של ניו יורק וקליפורניה. יש לך את הסיטי שזה המרכז כל העסקים והבלאגן, ויש לך את החופים המדהימים שאתה מרגיש פשוט כאילו אתה במליבו, כולם על סקייטבורדים או רולר בליידס, גם אם זה איזה איש עסקים בחליפה ועניבה. אה וד"א, בעבודה באוסטרליה אתה עובד מ9-10 בבוקר עד 17:30 בערב. ואז הקניון נסגר! תענוג. איזה חיים יש לאוסטרלים האלה.

עבודה באוסטרליה - עולים על העגלה

אחרי 3 ימי התאקלמות לאוסטרליה ולמשפחה החדשה שלנו, עלינו על העגלה. אני אישית התרגשתי ממש, הגעתי לקניון הכרתי את הטריינרית שתהיה איתי בימים הקרובים, וככה התחלתי לחלק פלאיירים של ים המלח "פור יו מיס?” “בונז'ור מדאם" – כן, לפעמים ניסינו להיות צרפתים. הלקוח הראשון שלי בעבודה בסידני היה איראני תאמינו או לא, קראו לו אמיר. סגרתי ביום הראשון 500$.

עבודה באוסטרליה - לא פשוט בכלל

הקושי שהיה הכי משמעותי אצלי היה הפער ביני לבין חבר שלי, השבועות הראשונים שלו היו מאוד שונים משלי. כל בנאדם תופס את הקטע בשלב אחר, בואו נגיד שלו זה לקח בערך שבועיים. זה היה מאוד קשה לדעת שלי הולך והוא מתבאס. האגו שלו נפגע (בכל זאת, גבר) ראיתי שקשה לו, היינו שני קצוות מאוד קיצוניים בכל מה שקשור למכירות, אפילו חשבנו לעזוב באיזשהו שלב אז נתנו לזה שבוע. בשבוע הזה הוא כבר עשה את ה1000% הראשון שלו :).

עבודה בעגלות באוסטרליה כל יום אתה יוצא למין קרב כזה, או משחק. אתה עוצר בנאדם, מושיב אותו ואז מתחיל קרב סמוי, בסוף או שתקבל "איי טייק איט!” זה אומר שניצחת, או שתקבל "אייל ת'ינק אבאוט איט", זה אומר שהפסדת. ככה כל היום כל יום בכל תקופת העבודה באוסטרליה. זאת העבודה הכי קשה בעולם, אבל איזה הרגשה ואדרנלין, שאתה סוגר מכירה ומעביר כרטיס אשראי ושולח עוד גברת עם כמה שקיות יפות כאלה לדרכה. לא ממש התחברתי אף פעם לקטע של הסלזמניות הזאת, בהתחלה הייתי מרגישה ממש רע שהבטחתי לכל מיני אנשים שהבעיות שלהם ייפטרו אם הם ישתמשו בקרם הזה, זה לא הרגיש טוב, ברגע שאתה עצמך לחלוטין, בלי בולשיט, אתה עושה את השואו שלך, מתחבר לבנאדם, צוחק איתו והוא יקנה גם בלי הזיוני שכל המיותרים. המכירה נעשית הרבה יותר כייפית ובהרגשה טובה באופן הזה. איזה כריסמססס, הימים ארוכים, הקניונים מפוצצים, והתחרות מטורפת.

החברה אהבה ליצור תחרותיות בין העובדים. כל שבועיים קיבלנו משכורות לפי צבעי מעטפות – אם עשית מעל 3000$ בשבועיים קיבלת מעטפה אדומה – זאת הייתה השאיפה שלנו בעצם. אז סיימנו את הכריסמס במסיבה מטורפת בוילה על אגם מחוץ לעיר, הבעלים של החברה פינק אותנו במסיבה, אלכוהול חופשי, על האש איכותי וג'ט סקי באגם!!! וואו, היה שווה את הכל. עברנו את הכריסמס בחיים. 3 חודשים בעבודה באוסטרליה, שזה נחשב תקופה מאוד קצרה לעגלות, אבל זה הספיק לנו. הספיק ל8 חודשים. 8 חודשים של הטיול שלנו בהודו ואז תאילנד!!!! באמת אחת התקופות היותר משמעותיות וחווייתיות בחיי.

https://i2.wp.com/australia.org.il/wp-content/uploads/154.jpg?fit=300%2C225https://i0.wp.com/australia.org.il/wp-content/uploads/img2.jpg?fit=300%2C225https://i1.wp.com/australia.org.il/wp-content/uploads/paint2.jpg?fit=300%2C178https://i2.wp.com/australia.org.il/wp-content/uploads/paint1.jpg?fit=300%2C178

Comments are closed.